הולך בתוך האזעקה / דוד מיכאלי

הולך בתוך האזעקה

הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ הָאַזְעָקָה

הֶחָתוּל עַל גֶּדֶר הַבֵּטוֹן

מַמְשִׁיךְ לְהִתְלַקֵּק

כִּי מָלְאוּ שָׁמֵינוּ בַּרְזֶל

וְלַתְּפִלָּה יֵשׁ צְלִיל

שֶׁל תְּאוּנַת דְּרָכִים

עִם שָׁרָב אָפֹר וְגֶשֶׁם עֲגוּרֵי בַּרְזֶל

הַפֶּתַח שֶׁבֵּין הַמִּגְדָּלִים

הוֹלֵךְ וְנִסְגָּר וְנִסְגָּר

פִּנּוּי הֵם אוֹמְרִים

בִּנּוּי הֵם אוֹמְרִים

בֵּיתִי וְאַל-בֵּיתִי אֲנִי יוֹדֵעַ

מָה הַטַּעַם יֹאמַר הַכֶּלֶב

לִהְיוֹת קָשׁוּר בִּרְצוּעָה

לְמִישֶׁהוּ עִם שַׂקִּית

אַחְלִיף אֶת גּוּפִי עִם שַׁחַף

חוֹטֵף אֶת גּוּפֵךְ הַיָּשֵׁן

בְּמַקּוֹרִי טַעַם שֶׁל נְּדִידָה גְּנוּבָה 

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת הָאֵל אוֹמֵר

נַחֵם אוֹתִי

פְּקַח עֵינַיִם אֲנִי אוֹמֵר

תִּרְאֶה מָה עָשִׂיתָ

שׁוּב