הוֹרָאוֹת לִצְלִיל נָכוֹן
הַחֲלִילָנִית צְרִיכָה לִהְיוֹת מְאֹהֶבֶת.
בָּאוֹר הֶעָמוּם יֵשׁ לְהַעֲמִיד בְּמֶרְחָק מָה
אַתְּ מְאַהֲבָהּ הָאַחֲרוֹן.
מְאַהֲבָהּ הַקּוֹדֵם צָרִיךְ לִהְיוֹת
קַנַּאי דָּתִי עִם חֶרְדַּת נְטִישָׁה.
הֶחָלִיל צָרִיךְ לִהְיוֹת חָלִיל עֵץ
עִם דְּפָנוֹת מְרֻבָּעוֹת
כְּמוֹ בִּכְנֵסִיּוֹת הַסְּפָרַדִּיּוֹת שֶׁבַּאֲנָדִים.
הַצְּלִיל צָרִיךְ לְהִתְכַּנֵּס עַל בִּטְנָהּ
וּלְהִתְאַבֵּךְ סְבִיב הַסַּרְעֶפֶת כְּמוֹ עָשָׁן
נִסְפָּג בְּצֶבַע שֶׁל שְׁזִיפִים שְׁחֹרִים
אֶל סִדְקֵי הָעֵץ הַמְּעַשֵּׁן.
הֶחָלִיל צָרִיךְ לְהַאֲדִים
כַּאֲשֶׁר הַצְּלִיל נוֹגֵעַ בּוֹ.
אֶת הַחֲלִילָנִית יֵשׁ לְחַמֵּם.
מַשְׁמִיעִים לָהּ קוֹלוֹת נְמוּכִים אֲרֻכִּים
וְאָז אַחֲרֵי שֶׁהִיא נִקְשֶׁרֶת אַחֲרֶיךָ
עוֹזְבִים אוֹתָהּ לְפֶתַע בָּאֲוִיר.
עַכְשָׁו אַתְּ לְבַדֵּךְ אוֹמְרִים לָהּ.
צְלִיל עֵץ נָמוּךְ נִפְרָשׂ מִסָּבִיב
כַּאֲשֶׁר הִיא מַבִּיטָה לְמַטָּה אֶל הַקַּרְקַע
הָרְחוֹקָה דֶּרֶךְ בִּטְנָהּ הַמְּכֻוֶּצֶת
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אֲרֻכָּה מֵהַחֹר שֶׁבַּגַּג
מִתְנַפֶּצֶת לְמַטָּה
הִיא פּוֹחֶדֶת
הִיא מְרַחֶפֶת
הִיא נִשְׁאֶרֶת
הִיא מַתְחִילָה לְהַמְרִיא.