שבוע 3 יום 18 למסע. 80 קמ קלים בפאתי בזל. מסיימים 6 ימים בצרפת, ממחר בשוויץ ובהרי האלפים. מחכה כבר לגובה.
היום לא היה משהו מיוחד. לא נוף מרנין לבב, לא מפגשים עטורי פליאה ושותפות. אומנם פגשנו זוג שוויצרית שמסייעים היום מסע של 14 יום על אופניים. קצת כמו לדבר עם קרטיב. יש משהו, אבל זה לא זה.
אז מה כן? פשוט הנאה. ממה? מעצם הרכיבה.
מפשטות היום, מהעובדה שאפשר לקום, לארוז מעט, לאכול ארוחה טעימה, להתגלגל בניחותא, להגיע ולהרגיש בבית בדירה (עדיף על מלון), לעשות קניות בסופר זול (120 ש''ח לשניים לארוחת ערב, בוקר וצהריים....), לבשל, לתכנן קצת את מחר וזהו.
גם גיאוגרפית אנחנו בנקודה נמוכה, 245 יש מעל הים. בשוויץ נעלה. ל 2,100, עולים רמה. מחכה לזה, להתמודדות, לאוויר האחר, לנוף פתוח. על הרקע הריק, יעצב עצמו יום המחר.
סיפור קטן. עצרנו בבולנג'רי קטן לקפה ומאכלים מקומיים. יזמנו שיחה עם בעלת המקום. היא פותחת ה 4 בבוקר, יש פחות ופחות אנשים שבאים, זאת בשל שינוי באוכלוסיה המקומית, יותר מהגרים מעוטי יכולת. דיברה אנגלית טובה ונשמעה עליזה, לא מתמסכנת. שמחנו על השיחה, פחות על המציאות העגומה שונות קטנה מקומית, מתקשה להחזיק מעמד כלכלית.
אז אני מבין שבטיול וגם בחיים:
if you don't make the moment unforgettable, it will be forgotten
רכבנו כ 1,050 קמ, מקווה להינות מכל אחד מה 450 הבאים.
