יום 11. 78 ק"מ עם 915 מ'עליות. מזג אוויר קר יותר, מעונן, טיפטוף קל אחה"צ.
למרות העליות הרבות, עבורי זה יום של ירידה. קמתי עם גרון כאוב ועכשיו המשימה לא להתקרר. במהלך היום הייתי מכונס, פחות מוביל, פחות יוזם, פחות נוכח. ככה זה שיש ירידה ברמת האנרגיות. הגוף גם הוא אומר את דברו ומאותת:"שים לב: היכולת היא כבר לא מה שהיה". מקבל זאת בהבנה. מחליטים להוריד עומס רכיבה ולהקטין קילומטרים של רכיבה בימים הקרובים. מתי מבינים שצריך הפסקה? יש לכך סימנים לא מעטים, רק צריך לזהות ולפענח אותם ולהימנע מהצמדות מיותר לדעות, חששות, תכניות ושאר מיני הרגלים. היום בדווקה שהתחלנו בטיפוס ארוך, חזרו האנרגיות הטובות ואיפשרו טיפוס מרומם רוח. קבלתי מסיגל מתנה לדרך: ביטוי למחשבה. אחד כל יום. שלשום היה לי: "מנוחה בתנועה" - אז אני יוצא למנוחה גם מכתיבה, עד שארגיש מלא וטעון להמשך פורה.
