אמילי דיקינסון / תרגום שירים לעברית / דוד מיכאלי

 "תקווה"זה הדבר עם נוצות / אמילי דיקינסון

"תִּקְוָה"זֶה הַדָּבָר עִם נוֹצוֹת -

הַמְּקַנֵּן בַּנְּשָׁמָה -

וְשָׁר אֶת הַנִּגּוּן שֶׁאֵין לוֹ מִלִּים -

וּלְעוֹלָם אֵינוֹ פּוֹסֵק - וּבִכְלָל -

וּמָתוֹק בְּיוֹתֵר - הוּא נִשְׁמָע - בַּסּוּפָה - 

וְהַסּוּפָה הֲרֵי בְּהֶכְרַחהִיא מָרָה  -

יְכוֹלָה לְעַרְעֵר הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה

שֶׁחֻמַּם שֶׁל רַבִּים כֹּה שִׁמְּרָה  -

שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ בָּאָרֶץ הַקָּרָה בְּיוֹתֵר -

וְעַל הַיָּם הַזָּר בְּיוֹתֵר -

וַעֲדַיִן – אַף פַּעַם – בִּקְצֵה הַקָּצֶה,

פֵּרוּר לֹא בִּקְּשָׁה הִיא  - מִמֶּנִּי.

“Hope” is the thing with feathers

By Emily Dickinson

“Hope” is the thing with feathers -

That perches in the soul -

And sings the tune without the words -

And never stops - at all -

And sweetest - in the Gale - is heard -

And sore must be the storm -

That could abash the little Bird

That kept so many warm -

I’ve heard it in the chillest land -

And on the strangest Sea -

Yet - never - in Extremity,

It asked a crumb - of me.

לכאב יסוד עיוור / אמילי דיקינסון

לַכְּאֵב - יְסוֹד עִוֵּר -

אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּכֵר

מָתַי הֵחֵל - אוֹ אִם הָיָה

יוֹם בּוֹ לֹא הָיָה -

אֵין לוֹ עָתִיד - זוּלַת עַצְמוֹ -

אַרְצוֹתָיו הָאֵינְסוֹפִיּוֹת מְכִילוֹת אֶת

עֲבָרוֹ, פָּתוּחַ לִתְפֹּס

עוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל כְּאֵב

Pain Has An Element of Blank

Pain has an element of blank; 
It cannot recollect 
When it began, or if there were 
A day when it was not. 

It has no future but itself, 
Its infinite realms contain 
Its past, enlightened to perceive 
New periods of pain