מניפסט
אחרי עשר שנים אחרי עשר שנים מת בשרך מתחת ידי
מת בשרך מתחת ידי תאים קמטים ותחבושות
חום גופי לא מצליח להנץ את שדייך נוטלים כענן את חומי
את שוכבת פשוקה ושוממת אני שוכב קפוא ורועד
עינייך תלויות מחפשות לאיטן בתקרה עיני עצומות מחכות עייפות
המיטה הפוכה הסירים מקציפים סדינים מוכתמים כוסות בלי ידית
אבנים של משחק צבעוני חורקות ברגליים ניירות קרועים צפים באוויר
סמרטוט של רצפה מרבד של כניסה תמונות על הקיר שלטים בכניסה
שטיח מקיר אל שני, כיסויים כיסויים צילומים באלבום זיכרונות זיכרונות
ובחוץ נגלל לאיטו הרחוב ישר ורחוק והבית צונף מתכנס מתכווץ
אל האופק אפור וגולל משתעל חזרה את עצמו
והצומת שאת מחפשת כל כך והאופק שאני מקווה לו כל כך
החיבור הפנייה זריחה או שקיעה סיום התחלה
ושמחת הדם השוצף מחדש חדשה
והצומת שאת היא בפנים היא בפנים והאופק הוא קו דמיוני בראשי
ושמחה יש אחרי הפנייה ואני מחפש לי כלי תחבורה
אחרי עשר שנים ועוד יום אחרי עשר שנים ועוד יום
יכול ויפרח בשרך מתחת ידי אם תרצי אוכל ואקום אם תרצי
זה שליחך הקדוש המזון והיין לינוק לאהוב לעבוד ולבכות
זה בית הגלימה לכנפיים זהו חומר הגלם האור על המים
נשוב ונביט האחת לשני בעיניים נשוב ונביט האחד לשנייה בעיניים