נטלי גוטמן
היום אני הולכת
היום אני הולכת, ועמי הולכת המדינה.
מההליכה אינני חוזרת, לא בלעדיה.
גופי טרוד מקור שסחבתי כאורגזמה
טובה לפעולה יומית,
למי ששמר חום ביד, להפשיר את הדרכים,
תמיד אחזור אליו,
במנות גדושות של פסים
עם שוליים מדגלי מלחמה ושלום.
בלי ביתי למדתי הליכה למרחקים.
רק שיקראו לי לחזור הילדים,
מכל הגיהנומים אנחת,
להיות שוב עוגה שלמה,
פרי הדר, גינה, חלב פרה, מיטה וסרט אהבה.
אם יחכו לי,
מאובקת אמשיך לחולה אהבה מזדמן
עושה אותי למשוררת
שמורה מכל השונא אותי בחוץ,
תמיד אחזור אליו
חולה וקדושה, אביא אלוהים לא אחד,
חולה וקדוש. שיהיה,
לילדים.