כיסוף / דוד מיכאלי

 כִּסּוּף

כִּסּוּף דּוֹאֶה עַל פָּנֵינוּ

וְכּוֹכָבִים קָרְבוּ מְאוֹד

אֳרָנִים לוֹחֲשִׁים כַּרְמֶל

כַּרְמֶל לוֹחֵשׁ

קוֹלֵךְ, צִפּוֹר שֶׁל לַיְלָה

וְשָׁדַיִךְ גֶּבַע עֲרָפֶל

וּבַמִּדְרוֹן עוֹלֶה הַיָּם

לְשׁוֹנוֹתָיו הֵן אֲדָמָה וָשַׁחַר

וְכֹה שָׁקֵט.

כֹּה שָׁקֵט הָהָר.

וְכֹה שְׁקֵטָהּ קַשְׁתִּית הָעַיִן

וְקֶשֶׁת אֶבְרָתוֹ שֶׁל בָּז דּוֹרֵךְ שְׁנָתוֹ

וְקֶשֶׁת הַגִּבְעָה וְקֶשֶׁת הַמִּדְרוֹן

וְפֶּרַח תְּאֵנָה קַמּוּץ. וָרַךְ.

בְּאֵר הַלַּיְלָה וְאִלְּמָהּ הַלַּח

וְכּוֹכָבִים קָרְבוּ מְאוֹד

כִּסּוּף דּוֹאֶה.