לאליס
ד.מ. 1993
הקוסמת
בלב מדבר אחד
גדול, יפה וריק,
עמדה לבד קוסמת
רצתה את מישהו לחבק.
עשתה תנועות של קסם,
לאט וגם מהר
והי, ראו נא מה קרה
הופיע שם חבר!
על המישור עמדו
ראו את השקיעה
יילל התן ירד הליל
והאישה חשבה: סוכה!
ביחד הם עשו תנועות
יפות וארוכות
ומאבק וכוכבים
עלה בית חלומות.
וכך אספה מן האוויר
שטיח ותנור,
ואגרטל פרחים,
שולחן, פמוט, גפרור.
הכל הגיע למקום.
חבר ובית, רהיטים,
ביחד הם שמחו להם,
שטפו את הכלים.
הם צחקו בילו ואהבו
רקדו הרחק רחוק
ובתנועות של קסם חדשות
הופיע שם תינוק.
את המדבר הסתירו,
כי תלו וילון,
ובתנור היתה עוגה
חתול על אדן החלון
ועוד עשתה הרבה קסמים
של אוטו, אוכל, חברים
ספות ספלים וקומקומים
גינה עצים ועציצים
ותינוקות משחקים.
החליף צבעים אז המדבר
נשם עם כל הקסם
כולם היו בחגיגה
רוקדים עם כל היתר
עברו הרבה שנים
עייפה לה הקוסמת
אט אט פתחה ידה
נתנה להם ללכת
הלכו להם התינוקות
אל תוך העולמות
וכל החפצים לאט חזרו
גם הם לחלומות
חתול וכלב וחלון
הם נעלמו עם הוילון
ושם היה כמו תמיד
מדבר יפה מעט מפחיד
חייכה אז האישה
ונאנחה באושר
חבר שלי היא לחשה
עדיין יש לי כושר!
והחבר חייך,
נתן לה נשיקה,
''אני חלום, חלום שלי''
ונעלם בנגיעה.
חייכה בשקט לעצמה
נגעה בקצה אפה
ונעלמה לה הקוסמת
לאן אין איש יידע.
בלב מדבר אחד
אחרי הרבה שנים
הופיעה לה פתאום אישה
והסתכלה בעננים.
